דילוג לתוכן

בונים תפריט

תפריט נגיש

לפי המידע של עמותת נגישות ישראל, מסעדות ובתי קפה נדרשים לסייע בתפריט באחת מהדרכים: הקראה, דפוס מוגדל או ברייל, לבקשת הלקוח. בפועל, שלושה דברים עושים את רוב העבודה: עותק מודפס בגופן גדול, צוות שיודע להקריא בנחת, ותפריט דיגיטלי שאפשר להגדיל ושקורא מסך מבין. זה מידע כללי; את החובות המדויקות לעסק שלכם בודקים מול יועץ נגישות.

עודכן: 2 דקות קריאה

שולחן במסעדה שכונתית ליד חלון, עם שקשוקה, סלט ולחם, ומעמד קטן לכרטיס על השולחן

שלוש דרכים לתת תפריט נגיש

התאמות לתפריט
התאמהאיך עושים
הקראהאיש צוות מקריא בנחת, כולל מחירים ורכיבים עיקריים
דפוס מוגדלעותק A4 בגופן גדול ובניגודיות גבוהה, בלי רקע מעוטר
בריילעותק מודפס בברייל, בדרך כלל דרך שירות חיצוני

מקור: נגישות ישראל: נגישות במסעדות ובתי קפה

עיצוב קריא

  • גופן פשוט, בלי כתב יד לתיאורים.
  • ניגודיות גבוהה בין הטקסט לרקע. לפי WCAG, לפחות 4.5:1 לטקסט רגיל.
  • בלי טקסט על תמונה.
  • אייקונים (טבעוני, חריף) עם מקרא בטקסט, לא רק צבע.

מקור: W3C: WCAG 2.2, ניגודיות מינימלית

בתפריט הדיגיטלי

התפריטים שנבנים בכלי שלנו הם טקסט אמיתי עם כותרות, ולכן עובדים עם קוראי מסך והגדלה. יוצרים תפריט.

  • טקסט אמיתי ולא תמונה של תפריט, כדי שקורא מסך והגדלה יעבדו.
  • כותרות לקטגוריות, כדי שאפשר לקפוץ ביניהן.
  • מצב כהה ובהיר, והגדלת טקסט של הדפדפן.

שאלות נפוצות

תמונה של התפריט המודפס מספיקה כתפריט דיגיטלי?

לא מבחינת נגישות. קורא מסך לא קורא תמונה, והגדלה מטשטשת אותה.

איפה משיגים ברייל?

יש עמותות ובתי דפוס שמתמחים בכך. עמותות הנגישות יכולות להפנות.

צריך רכז נגישות?

זה תלוי בגודל העסק ובסוגו. בודקים מול יועץ נגישות או באתר נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

העובדות והחוקים שמוזכרים כאן מקושרים למקור ליד כל פרק; זה מידע כללי ולא ייעוץ משפטי. כללי אצבע מסומנים ככאלה. עודכן לאחרונה ב־.